Historique de la conservation

Source des données : BnF Archives et manuscrits

• Eulogies : Diverses eulogies complètent par endroits le texte de la grande massore dans les dessins que celle-ci forme dans les marges ; par ex., au f. 35r : ' ברוך נותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה ברוך ה לעולם , « Béni celui qui donne vigueur à celui qui est fatigué et de celui qui est sans force augmente la puissance (Jes 40, 29), béni soit Dieu pour toujours ». Des textes très semblables se rencontrent aux ff. 177r et 307v. Au f. 346r, l’eulogie est en araméen et en hébreu : בריך רחמנא דיהב חילא לעבדיה בר אמתיה ברוך לעולם אמן אמן , « Béni le Pieux qui donne réconfort à son serviteur, fils de son esclave, béni soit-il pour toujours, amen, amen » ; la formule araméenne, avec de légères variantes, se répète au f. 361v ; à deux reprises (aux ff. 129r et 230r), elle comporte le nom du scribe : « Josué, fils de R. Abraham ibn Ga’on » ; cette formule apparaît également dans certains des colophons (voir ci-dessous : « Colophons »). Une simple eulogie telle que תם ונשלם תהל' לה' , « Complet et achevé, louange à Dieu » se rencontre, par exemple, au f. 223r. Dans la marge supérieure du f. 230r (début d’Isaïe) est copiée, en grandes lettres, l’eulogie = עמ״י עש״ו עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ , « Mon secours vient de l’Éternel qui a fait le ciel et la terre » (Ps 121, 2).

  Colophons : (f. 45r) (dans la marge inférieure, sur la partie gauche du dessin formé par le texte de la grande massore) ברוך / הכותב / וברוך הקורא מפי הבורא / ובריך רחמנא דיהב חילא / לעבדיה בר אמתיה יהושע / ב״ר אברהם ן' גאון נר״ו הכותב / טודילה שנת תתרס״א. « Béni / soit le copiste / et béni le lecteur de la bouche du Créateur / et béni le Pieux qui donne réconfort / à son serviteur, fils de son esclave, Josué, / fils de R. Abraham ibn Ga’on ― que le Miséricordieux le protège et le bénisse ―, le scribe, / [à] Tudèle l’an 1061 (soit 5061 = 1300/1301) ». (f. 45r) (dans la marge extérieure, sur la partie inférieure du dessin formé par le texte de la grande massore) תם ונשלם על ידי יהושע ב״ר אברהם ן' גאון נר״ו משור[י]א בריך רחמנא דיהב לי[ה] חילא כתבתי בשנת תתרס״א בטודילה. « Complet et achevé de la main de Josué, fils de R. Abraham ibn Ga’on ― que le Miséricordieux le protège et le bénisse ― de Soria, béni le Pieux qui lui donne réconfort, j’ai écrit [cette bible] l’an 1061 (soit 5061 = 1300/1301) à Tudèle ».(f. 58v) (dans la marge inférieure, sur la partie gauche du dessin formé par le texte de la grande massore)בריך רחמנא דיהב חילא לעבדיה יהושע ן' גאון / הכותב זה הארבעה ועשרים שנת ס״א. « Béni le Pieux qui donne réconfort à son serviteur Josué ibn Ga’on, / le scribe de cette bible, l’an 61 (soit 5061 = 1300/1301) ». (f. 69r) (dans la marge inférieure, sur le dessin d’aile de dragon formé par le texte de la grande massore) אני / יהושע ב״ר / [אברהם] ן' גאון / נר״ו כתבתי זו הכתיבה / בחדש מרחשון שנת תתרס״א. « Moi, Josué, fils de R. [Abraham] ibn Ga’on / ― que le Miséricordieux le protège et le bénisse ― j’ai copié ce texte / dans le mois de Marḥešvan de l’an 1061 (soit Marḥešvan 5061 = novembre 1300) ». (f. 69r) (dans la marge inférieure, sur la troisième ligne du dessin formé par le texte de la grande massore) ברוך הכותב וברוך הקורא יהושע ב״ר [אבר]הם ן' גאון כ[תב]תי [...] מסרת שנת תתרס״א בטו[דילה]. « Béni soit le copiste et béni le lecteur, Josué, fils de R. Abraham ibn Ga’on, j’ai écrit […] massore l’an 1061 (soit 5061 = 1300/1301) »

  Ajouts : Dans une écriture carrée de petit module, de type italien, qui est celle de « Salomon, fils de R. Ḥasdaï » . Dans la marge extérieure du f. 2v, liste de dix-neuf années du cycle solaire ; premiers mots : בשנת קנ״ט אנו מונין ז' למחזור חמה. Au f. 9r, calendrier liturgique à cercle mobile rotatif pour les années 1400-1443. Après la fin du Pentateuque, on trouve les éléments suivants : - à la fin de la seconde colonne du f. 127r, liste de mots avec pataḥ et atnaḥ, et avec pataḥ et sof pasuq dans le Pentateuque ; - aux ff. 127v-128r, listes massorétiques et liturgiques ; premiers mots : ברוך ה' אלהי ישראל אלהי הצבאות יהי שמו מבורך בפי כל חי האל הגדול מרומם על כל והוא מודע בעולם ועולמו בישראל עמו ועמו במקרא ומקרא בכתב וכתב בתיבות [...] זה הוא דרך המקרא וגלויות ונסתרות שבם כל אדם צריךלדעת אותם וכל מי שיודע אותם או מקצתם תלמיד הוא ; - au f. 128v, Midrash alphabétique, de R. Akiva.מדרש אלפא ביתא דרבי עקיבא.Premiers mots : את המדרש הזה דרש ר' עקיבא בן יוסף ע״ה דורש כתרי אותיות על התגין ועל הזיונין ועל אותיות גדולות וקטנות. Derniers mots : וה' ישיב לאיש וגו' והמלך קם בחמתו וגו' מאת המלך תם תם. Après la fin de la Bible, on trouve également les textes suivants : - au f. 467v (premier tiers de la colonne de droite), Tiqqun mezuzah (Dt 6, 4-9 et 11, 13-21) .( תיקון מזוזה (דברים ו: 4-9 ; יא: 13-21 - aux ff. 467v et 468r, Rouleau d’Antiochus.מגילת אנטיוכס. Premiers mots : וזו היא מגילת אנטיוכס והוא בימי אנטיוכוס מלכא דיון מלך רב ותקיף הוה וחסין בשולטניה וכל מלכיא ישתמעון ליה.Derniers mots :ועד עלמא לא עדון מנהון בבית מקדשיהון כהניא וליואי וחכמיהון קיימו עליהון ועל בניהון עד עלמא. נשלמה המגילה ת״ל ופסוקיה ע״ד.

  Ajout : : Dans une écriture cursive de type italien, du XVIe ou du XVIIe siècle, de la main d’Isaïe b. Juda de Macerata : - dans la marge extérieure du f. 3r, extraits du Zohar. זוהר, קטעים. Premiers mots (tirés des hašmatot au vol. 1 [Genèse], f. 256A) : מאן דאשמעי בבי כנישתא במילין דחול ווי ליה דגרע מהימנותא ווי ליה דלית ליה חולקא באלקא דישראל דאחזי דלית תמן אלקא Derniers mots (tirés du vol. 2 [Exode], f. 131B) : בשעתא דישראל מסדרי בבי כנישתא סידורא דשירין ותושבחן וסידורא דצלותא כדין מתכנשין תלת משריין דמלאכי עלאי. - au f. 10r (première moitié de la colonne de gauche), liste de mesures des liquides ; titre : יכילי ית כל הנוזלים . - au f. 10r (colonne de droite), poème acrostiche : ישעיה אלוף (en référence à Isaïe b. Juda de Macerata, ici surnommé Aluf) ; premier verset : יריאיך יראוני וישמחו כי לדברך יחלתי . Ce poème est suivi, sur toute la partie inférieure du feuillet, d’un texte attribué à Jacob ben Meïr Tam ayant pour titre : .חרוז שעשה ר״ת על רביעית של תורה לישראל

  Au f. 1r, essais de plume et marques de possession, de trois mains différentes, très effacés.Le manuscrit a été soigneusement révisé en 1399, lorsqu’il devint la propriété de Salomon,fils de R. Ḥasdaï, qui a ajouté, de sa propre main, les textes des ff. 2v (dans la marge extérieure), 9r (le calendrier), 127r-128v et 467v-468r , diverses gloses dans l’ensemble du manuscrit (p. ex. aux ff. 35v et 40v), les indications de haftarot dans le Pentateuque, et des couronnes à l’encre rouge sur certaines lettres. Salomon a également écrit, au f. 466v, l’attestation d’achat du manuscrit en 1399 qui est copiée après la fin du texte biblique, sous forme de colophon, dans un encadrement effectué à l’encre brun clair,imitant celui qui contient, à la fin des livres, les comptes de versets :

  אני שלמה בן הרב ר' חסדאי ע״ם יש״י / קניתי זאת המקרא לעצמי שיש / בה עשרים וארבעה ספרים / בבולונייא מתא בשנת קנ״ט לפר' / האלף הששי וקניתיה מיד כמ״ר / מנחם י״ץ בכ״ר משה נ״ע מהספרים / שחלקו הוא וכמ״ר שלמה י״ץ בכ״ר / ידידיה נ״ע וכמ״ר אליעזר נ״ע / וקניתיה על יד כמה״ר יהודה / פינצי נר״ו וכתבה הרב ר' יהושע / בן הגאון ראש גולת אר יאל / עטרת תפארת ישראל ר' אברהם / תנצב״ה בשנת תתרס״א כמו שכתו' / במסורת כנפי נחש שרף מג' / ראשים מכתיבה דקה בדף נ״ט / ואל עילום יזכני להגות בה אני / וזרעי וזרע זרעי עד סוף / כל הדורות ויקיים בי ובזרעי / מקרא שכתוב לא ימוש ספר / התורה הזה מפיך והגית בו / יומם ולילה למען תשמר לעשו' / ככל הכתוב בו כי אז תצליח את / דרכיך ואז תשכיל.

  « Moi, Salomon, fils du rabbin, R. Ḥasdaï, ― qu’il repose en paix dans sa tombe ― / j’ai acheté pour moi-même cette bible, qui contient / les vingt-quatre livres, / dans la ville de Bologne, en l’an de [5]159 du comput / du sixième millénaire (1399). Je l’ai achetée à R. /Menaḥem ― que son Rocher le protège ―, fils de R. Moïse ― qu’il repose en Éden ―, parmi les livres / qu’il a partagés avec R. Salomon ― que son Rocher le protège ―, fils de R. /Yedidiah ― qu’il repose en Éden ―, et avec R. Éliézer ― qu’il repose en Éden ―. Je l’ai acheté par l’intermédiaire de R. Juda Finzi ― que le Miséricordieux le protège et le bénisse. [Cette bible] a été copiée par le rabbin R. Josué, / fils du Ga’on, chef de l’exil d’Ariel, / couronne glorieuse d’Israël, R. Abraham / ― que son âme soit liée au faisceau des vivants ― en l’année 1061 (soit 5061 = 1300/1301), comme c’est écrit / dans la massore (en forme d’) ailes du dragon à trois / têtes, en écriture fine, au feuillet 59 (69). / Que le Dieu éternel me donne le mérite de la méditer, à moi, / à ma descendance et à la descendance de ma descendance jusqu’à la fin / des générations, et accomplisse en moi et en ma descendance / le verset qui dit : Ce livre de la Doctrine ne doit pas quitter ta bouche, tu le méditeras jour et nuit afin d’en observer avec soin tout le contenu ; car alors seulement tu prospéreras dans tes voies, alors seulement tu seras heureux. (Jos 1, 8) ».

  . Le manuscrit a appartenu à Salomon, fils de R. Ḥasdaï moins d’une année, car un acte figurant au f. 468v, dont plusieurs mots ont été grattés, atteste la vente à un autre propriétaire, en 1399:

  מודה אני החתום למטה הודאה גמורה שרירה וקיימת / דלא למהדר מינה איך מכרתי לכמ״ר מנחם בכ״ר / יהודה זאת המקרא שלמה באשר יש בה עשרים / וארבעה ספרים וקבלתי עלי [...] לסלקו מכל / מערער [...] ומחלתי ל[ו...] / אונאה אשר יהיה במכירה זאת באשר מכרתיה / לו בסך שמונים פרחים זהב נקיים והיה זה / בחמשה עשר יום לחדש תמוז שנת חמשת אלפים / ומאה וחמשים ותשעה למנין שאנו מונים פה / בשיצינא מתא ולמען יהיה ביד כמ״ר מנחם / הנזכר לראיה ולזכות חתמתי שמי פה / שלמה [בן הרב ר' חסדאי] / זאת המכירה בפני כמ״ר שלמה בכ״ר חזקיה צרפתי / ובפני כמ״ר יצחק בכ״ר אליה ז״ל מפיבריאנה /שלמה ב״ר חזקיה צרפתי ז״ל / יצחק בכמ״ר אליא זצ״ל.

  .

  Je soussigné, reconnais que j’ai vendu de mon propre accord, d’une décision ferme et établie / qui ne peut être changée, à R. Menaḥem, fils de R. / Juda, cette bible complète avec lesvingt- / quatre livres, et j’ai accepté de le dégager de toute / réclamation […] et je renonce à[toute] / contestation qui pourrait survenir dans cette vente, car j’ai vendu cette bible / pour la somme de quatre-vingts florins d’or pur. Cela s’est passé / le quinze du mois de Tammuz de l’année cinq mille / cent cinquante-neuf de notre comput (1399) / dans la ville de Césène. Afin que cet acte soit pour le mentionné R. Menaḥem / évidence et preuve, j’ai signé mon nom ici, / Salomon [fils du rabbin, R. Ḥasdaï], / [pour] cette vente, devant R. Salomon, fils de R. Ézéchie Ṣarfati / et devant R. Isaac, fils de R. Élie ― que sa mémoire soit bénie ― de Fabriano. /Salomon, fils de R. Ézéchie Ṣarfati ― que sa mémoire soit bénie ― / Isaac, fils de R. Élie ― que la mémoire du juste soit bénie

  .

  Sur le même f. 468v, on trouve également, au-dessous de l’acte précédent, un autre acte de vente, dont certains mots ont, là aussi, été effacés : בשה״א מעידים אנו חתומי מטה מה שהיה בפנינו בשיני בשבת [...] ימים לחדש [...] / שנת ה' אלפים ורל״ה פה בציסינה מכר הרב נח יזיי״א בכמה״ר שלמה [...] / בן פורת יוסף יזיי״א בכמה״ר יהודה זלה״ה מפאנו הדר עתה בציסינא [...] / שלם כתיבה ספרדית עם המסורת סביבו בטבלאות מכוסה [...] / גסה יש בה מ[סכ]ת זבחים ומסכת בכורות בט[ב]לאות ומכרם אליו מכירה של ימה [...] / [...] ומפורסמת וקבל המעות מידו משלם ומחל לו [...] וקבל [...] / לפצותו מכל טעות וערער וכדי שיהיה ביד הר' בן פורת יוסף הנזכר [...] / ולראיה חתמנו שמותינו [...] זאת החתימה ברשות ובהסכמת הר' [...] / [...] הנזכר שריר וקיים [...] / יהושע יזיי״א בכמ״ר אלייא זלה״ה עד / משה בכמ״ר ישראל מנורציה

  .

  Pour le nom de Dieu, nous soussignés témoignons ce qui est arrivé devant nous le lundi […] du mois de […] / de l’année cinq mille et 235 (= 1475) ici à Césène : R. Noaḥ ― qu’il voie une postérité destinée à vivre de longs jours (Jes 53, 10) ―, fils de R. Salomon, a vendu […] / Ben Porat Joseph ― qu’il voie une postérité destinée à vivre de longs jours (Jes 53, 10) ―, fils de R. Juda ― que son souvenir perdure dans le monde futur ― de Fano, la gloire de ce moment, à Césène […] / complète, d’écriture espagnole avec la massore autour d’elle, couverte de tables […] / grosse, il y a dedans [le traité] Zevaḥim et le traité Bekhorot en tables, et il les a vendus à lui en vente complète […] / […] et divulguée, et il a reçu de lui toute la somme et il a renoncé […] et a reçu […] / pour l’indemniser de toute erreur et réclamation ; et pour que cela soit pour le mentionné R. Ben Porat Joseph [comme preuve ?] / et évidence, nous avons signé nos noms […] cette signature avec la permission et l’accord de R. […] / […] mentionné [ci-dessous]. Ferme et établi […] / Josué ― qu’il voie une postérité destinée à vivre de longs jours (Jes 53, 10) ―, fils de R. Élie ― que son souvenir perdure dans le monde futur ―, témoin. / Moïse, fils de R. Israël de Norcia.

  . Sur le côté droit du f. 469r, on trouve un autre acte de vente dont on peut lire les mots suivants : בהנו״א / [שורה 3:] בשכר שלשים דוק' [...] / [חתימות:] אליעזר יזיי״א בכמ״ר יהושע ישראל [...] בכ״מ יוסף [...] « Avec l’aide de Dieu, on commence et on finit, amen. / [ligne 3 :] pour la somme de trente ducats […] / [signatures :] Éliézer ― qu’il voie une postérité destinée à vivre de longs jours (Jes 53, 10) ―, fils de R. Josué Israël […] fils de R. Joseph […] ». La lecture à la lampe de Wood a permis de voir que, dans cet acte, il est certifié que Ben Porat Joseph, fils de R. Juda de Fano, a vendu le manuscrit à Juda de Norcia par l’intermédiaire de son fils Moïse (cf. Mss datés, I, nº 25 ; Mss hébreux enluminés, nº 15). Sur la partie gauche du même f. 469r sont inscrites ici, l’une au dessous de l’autre, sixmentions de naissance et de décès des fils et filles de Juda de Norcia ; ces notes sont toutes à demi effacées, mais il a été possible de déchiffrer en partie la troisième et la cinquième : בהנו״א היום יום ג' יום אחרון של חג המצות כ״ב ימים לחדש / ניסן רמ״ט נולדה לי בת וקראתי שמה בישראל ספירנצה / בפרשה שמ[י]ני וירא כבוד ה' אל כל העם וה' יעיר ליה / לאהבתו ויכניסה לחופה ולמעשים טובי' [...]« Avec l’aide de Dieu on commence et on finit, amen. Aujourd’hui, mardi, le dernier jour de la fête des pains azymes, le 22 du mois de / Nissan de [5]249 (=1489), une fille m’est née, et je l’ai appelée en Israël Speranza / [le jour] de la péricope Šemini [dont un des versets dit] : et la gloire du Seigneur se manifesta au peuple entier (Lv 9, 23) ; que Dieu l’amène / à l’aimer et qu’il l’introduise dans la chambre nuptiale et aux bonnes oeuvres […] ». הנה ביום ז' י״ו אדר רנ״ו נולד לי בת בבקר / בהיותנו בבית הכנסת וקראתי שמה בניניוינוטה[?] [...] « Voici que le vendredi, 16 d’Adar de [5]256 (=1496) une fille m’est née le matin / quand nous étions à la synagogue, et je l’ai appelée Benvenuta (?) ». Une autre main encore est intervenue dans le manuscrit : celle d’Isaïe b. Juda de Macerata, dont on lit le nom, ישעיה בכמהר״ר יהודה ממסרתא , en haut du f. 3r (voir ci-dessus : « Contenu textuel : ajouts »). Notes internes : au f. 1v, description du contenu, en latin. En haut du f. 3r, sous le nom d’Isaïe b. Juda de Macerata, et d’une autre main, on parvient à lire les mots suivants : עמ״י עש״ו [...] לי״ת[?] / לזכר טוב יהיה א. איך היום יו' ד' שנת של״ג שהוא י״ז לחדש דיצימבר 68 שלג פהריניבי[?] [...] נהר פה [...] / ועמד בעמדו עד.

  Les villes mentionnées dans les actes de vente, Norcia, Césène, Bologne, Fabriano et Fano,ainsi que la ville de Macerata, se trouvent toutes entre Bologne, au nord, et L’Aquila, au sud, dans les régions d’Ombrie, d’Emilie-Romagne, et des Marches.

  
  

  Anciennes cotes : au f. 1r, « Suppl. hébr. nº 1 ». Provenance : Louis d’Orléans (1703-1752). Entrée à la Bibliothèque nationale : 1753. Estampille nº 17 de la Bibliothèque nationale (1792-fin du Consulat [1804]), aux ff. 1r et 469v.